על הברכיים, על הברכיים,
הוא מתעורר לבוקר בו הכול יכול לקרות
שותה מיץ ענבים ישר מהברז,
ורוחץ את הפצעים המדממים
אנרגיות שליליות רצות על כתלי הבית,
אמרו לו גם בהורוסקופ
הם זזים מ-פה לשם כמו עכבישים קטנים,
לוכדים יתושים מלאים בכוונות טובות,
עם זה לא תגיע רחוק, הם אומרים
אותו קפה ואותו רעל,
אותו עשן סיגריות לריאות
ילדות קטנות תוהות עליך,
אתה לא יודע מה הן רוצות
האנשים יושבים צמוד בתוך האוטובוס,
שקופץ על הכביש המשובש
זו דרך מדבר בין שומקום לשומקום,
המקום האמתי נמצא בראש
תאונה חזיתית בין שתי מכוניות מנפצת שמשות,
ומטיחה את הראשים לתוך הזגוגיות השבורות
אתה נשאר עם כביש ריק מתכלית,
בו אלוהים מביט שותק על ההמולה הקטנה
כולם חושבים כמה טוב לחיות,
אבל רוצחים זה את זה בכל מיני דרכים יצירתיות
עמוד עצור שבור מתנדנד של שלכת בצומת דרכים
ככה זה כשנוסעים ממקום למקום, והבית הוא זמני
קבלה גדולה ונתינה גדולה ושום-דבר לא משנה, כך נדמה
לא את המלחמות מעבר לגבול, לא את המלחמות מבית,
לא את האנשים עם הסכינים בכיסים, לא את התככים ואת המזימות
תשיר לי שירים חלולים, הם אומרים, כמו הראשים שלנו
וכשיש להם אמירה, היא רקובה או הולכת על קביים
שפע זה לא מה שאנחנו רוצים, זה לא משלנו, מזה אנחנו פוחדים,
אנחנו רוצים הוכחה שהחיים אומללים
אבל חיים יש גם באבן, וגם במוות ודם
ומספיק להציץ לתוך תכלת השמיים לפני שמביטים על האדמה,
ולראות את הדברים מנקודת מבט גבוהה
כל הילדים שמחים, שמחים,
וכל המבוגרים חלולים, חלולים
תעשה את זה במקום לחלום,
תעשה את זה במקום להגיד "הייתי יכול לעשות את זה טוב יותר,"
ה-הייתי יכול לא אומר כלום, כי שום-דבר לא באמת נעשה,
גם צב היה יכול לנגן על צ'לו אילו.