עכברים אוכלים לי את העיניים,
עלוקות מוצצות לי את הדם
ואני יושב וצוחק עלינו, כולנו,
כמה אנחנו טיפשים
רצים ממקום למקום,
קונים דברים שחצי מהם לא צריכים,
עובדים בשכר לא מתגמל,
מאמינים לתקשורת,
מושפעים מסרטים וסדרות מטומטמות
רק אני יושב ב-צל, כי אני יושב ב-צל,
מסתכל על כל הקרקס המזוין הזה,
ולא מבין עד כמה יכול הטמטום להגיע,
הרי כבר יש שיטה לטמטום,
ומי שלא מטומטם "אוכל אותה"

אבל לא אכפת לי, אני הולך מ-פה,
חי בצד-בצד עד שאני אמות.

עבדתי שישים שנה באותה העבודה,
ומה אני מקבל? זין לתחת
למה, מה עשיתי לא בסדר?
זו לא אשמתי, זו אשמת השיטה
כי אני כבר זקן, ולא ידעתי הרבה ימים יפים
הרבה אנשים מתו לי במהלך הדרך,
ועדיין, עם כל הכאב, אני צריך להמשיך לעבוד
להכות בפטיש! להכות בפטיש!
כל היום מסמר ופטיש, לתוך הראש שלך!
בן-יונה
אני לא מופרע, אני בסך הכול זונה,
של השיטה, הבת-זונה
ומה אפשר לעשות שהשיטה היא זונה?
להיות זונה!
אני זונה! אני זונה!
גם אתה זונה, מה אתה צוחק
אתה וכל המשפחה שלך בני זנונים
מטומטם.