[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שלומי בוכריס
/
תנועות כבידה

משום מה תמיד דמיינתי שהשקיעה נראית שונה מהזריחה. זה נראה לי
דבר טריוויאלי להניח. בזריחה השמש עולה ובשקיעה היא יורדת.
הזריחה מסמנת את תחילתו של היום, עלייתו של האור. בעוד שהשקיעה
מובילה ללילה החשוך. לכן כשגיליתי שהן נראות בדיוק אותו הדבר,
לא ידעתי איך לעכל את זה. איך שני דברים שהם הפכים מוחלטים,
יכולים להיות זהים?

ברכבת בדרך לבסיס, אני משקיף מהחלון. אני מביט בשקיעה ומזדהה.
עוד שבוע ארור. השקיעה היא חברתי. היא מבינה מה עובר עליי. אני
מבין מה עובר עליה.
אני מגיע לבסיס. מחכה בתור להיכנס לשג. מישהו שואל אותי מה
קורה. אני עונה לו מה מה נשמע. מהשג לחדר שלי יש דרך של בערך
10 דקות. עם התיק הכבד, חום לוהט. אני תוהה לעצמי כמה פעמים
כבר עשיתי את זה. אני תוהה לעצמי, איזה מוזר זה שיש דברים שאתה
עושה ביומיום כל כך הרבה פעמים באותה הדרך.

אחרי שסיימתי את העבודה הלכתי לחדר. במקלחת פגשתי עוד מכר-לא
מכר. דיברנו על משחק כדורגל שהיה בשבת. אחרי זה הלכתי לשקם
לקנות טוסט. הוא לא היה טעים כל כך. בערב ישבתי עם 3 חבר'ה
בחדר וראינו טלוויזיה. הם דיברו על סיגריות. אחד מהם אומר שהוא
לא אוהב לעשן קמל. שזה כבר מדי בשבילו. הוא ממשיך ואומר שעכשיו
הוא מעשן פרלמנט ארוך, שהוא אוהב את זה ככה. אני אומר 'זה מה
שהיא אמרה'. הם צוחקים.

אני נכנס למיטה. אני עוצם עיניים. אני חושב על הדברים שקרו
היום. אני חושב על שטות שאמרתי למישהי שמוצאת חן-בעיניי לפני
כשבועיים, ואיזה אידיוט יצאתי. אני נזכר במחשבה שהייתה לי היום
ברכבת, בדרך לבסיס. מה שמתבהר לי כעת הוא שנכשלתי להבין שהשמש
לעולם לא זורחת, ולעולם לא באמת שוקעת. היא נשארת במקומה,
וכדור הארץ פשוט מסתובב על צירו. מסתובב בתוך עצמו, רחוק רחוק
מהשמש. הוא זה שגורם לה לזרוח ולשקוע. אני פותח את הפלאפון,
נכנס לאלבום התמונות. לוחץ על התמונה שצילמתי מוקדם יותר באותו
היום. אני מביט בה, בשקיעה, אך לא מרגיש דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
'...נורית לקחה
התפוח, הפרח
זרקה לחצר.
והלכה לשחק עם
ילד אחר...'
- כבר אז הייתי
צריך להבין
שכולן זונות.

(אחד שכבר אז
היה צריך להבין
שכולן זונות)


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/16 23:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלומי בוכריס

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה