אתה צריך רק נקודה אחת כדי לעבור את זה בהצטיינות
אתה יודע שזה טוב, אבל הילדים האחרים רעים,
ונותנים לך נקודה אחת מתוך חמש
הם חושבים שתבכה, שתחשוב שזה לא טוב,
שתתייאש, כאילו אמת המידה לאיכות שייכת להם
אבל כל מה שהיית צריך זה רק עוד נקודה אחת,
ואתה עובר זאת בהצטיינות,
והם לא יודעים.

"סליחה, מה השעה?"
- ארבע ורבע
"מה?"
- ארבע ורבע
"אה, תודה,"

והשמיים בוערים ונמוכים,
והצמחייה צמאה למים,
ואנשים הולכים ללקט מעט חיים מהדרכים,
אבל לא נותרה בהם טיפת מיץ
והם שותים כדי להרגיש,
והאישה מחייכת, כי היא חושבת שזה עושה אותם שמחים,
והם יושבים ורואים חדשות כמו אנשים "רגילים",
ומזדיינים כמו אנשים "רגילים",
והולכים לישון כמו זומבים רגילים,
ומתעוררים לעוד יום בו כולם ביחד וכל אחד לחוד
בתוך הצינורות.

כי צריך להילחם על האהבה, כמו על כל דבר.

הבן-אדם הגיע לשיא השיאים מבחינת צריכת הכדורים,
הסנפת הקוקאין, חריזת החרוזים, סיפור הסיפורים
הבן-אדם מפמפם את הלב שלו שנים,
ואין חיים על כדור הארץ הזה
כמו שהם אמרו על הבן-אדם,
שהוא הגיע לשיא השיאים מבחינת צריכת הכדורים,
הסנפת הקוקאין,
חריזת החרוזים,
סיפור הסיפורים

בקשת המשאלות שלא נענות

דו"חות נכתבים, ותחינות עם נימוקים,
והסברים, וניתוחים מילוליים, והוכחות חותכות,
ונקיטת עמדות...
משהו לא נעשה נכון.

- כי צריך להילחם על האהבה, כמו על כל דבר.
+ זה מתוק...
- זה לא "מתוק", זו מלחמה!

מלחמה זה לא משהו מתוק,
אפילו אם נלחמים על אהבה
דם נשפך בכל מקום, כמו בכל מלחמה,
ואנשים מתים
אנשים משתמשים בנשק, האנשים חמושים,
ונשקים הורגים
אהבה היא לא אלימה,
אבל המלחמה על האהבה אלימה ועוד איך,
ואלימה היא גם השמירה על האהבה,
כשיש ממנה, ובדרך-כלל אין ממנה הרבה

"העסק שלנו זה עופרת".