הזהב הלבן / לכאוב ולאהוב |
ובעיניה חיוך מזהה...
על לשונו רמזים
ועל לשונה דממה...
היא לא תוכל לשכוח
את הימים ההם
כשהוא היה
גם בעל
גם אבא
והוא ביקש
את מיטתה...
כשהיא פחדה
למצוא את עצמה
בודדה ופגועה
וכל שביקשה
היה אמת
שהוא ניסה
ממנה להסתיר...
ושוב זה קרה
היא מצאה את עצמה
בלב מרוסק וכואב...
כמה חבל לראות
אהבה
טובעת בשקרים...
והוא עדיין מאמין
שהיא לא ידעה
ולא יודעת
וגם לא מזהה
את זה שמפעים
וגם מרסק
את ליבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|