הו, וואו, איזה כאב, איזה שיברון לב,
זה היה יכול להיות גדול, גדול, אבל זה הלך לעזאזל
זה נשפך על המים, והמים התערבבו במים, ושום-דבר לא קרה
איך זה יכול להיות שמים מתערבבים במים ושום-דבר לא קורה
אני עשיתי ניסויים בביו-כימייה, וגם באלגברה, וביחסים
סאדו-מזוכיסטיים,
ולא ראיתי תוצאה כזו, של מים במים, בצורה כל-כך חסרת לב
איי, זה כואב, בבטן, בראש, בלב,
כל-כך הרבה חסרונות במציאת פתרונות לחסמי המחשבה המתפרצת,
כל-כך הרבה מינוסים ופלוסים שלא משתלבים יחד,
הרבה יחסי גומלין בין חלקי פאזל שצורתם משתנה כל הזמן
אני אמרתי לו, פה בין שמיים וארץ - אין פתרונות קסם,
צריך להרוויח בזיעה את מה שבכלל רוצים,
ואם לא רוצים נשארים חסומים
וזה כרוך בהרבה כאב וסבל, רגעים של חוסר משקל,
אבל ככה זה כשרוצים לפרוש כנפיים, ולעוף, לעוף, לעוף.

בואו נשיר על מותו של הליצן,
איך הוא הפיל מהמלך את כתרו,
איך הוא קיפץ מבעד לחישוקים בוערים,
איך הוא דילג על סולמות וחבלים
בחייו לא היה לו כלום מלבד קלילותו,
כל חומר התכופף לעומתו,
גם עקרונות קשוחים, גם חוקים, גם אנשים קשוחים,
אפילו בניינים, חומות וגשרים
האהבה שלי אליו הייתה חסרת גבולות,
הוא לא ראה אותי ממטר, אבל עשה רק טוב, בשבילי
הוא פינה לי את הדרך כשאבנים גדולות חסמו אותו
הוא האכיל אותי שום-דבר משום-מקום כשלא היה אוכל באזור
אוהלים הפכו לארמונות, ושוחות לגני פאר ענק
אף-אחד לא היה כמוהו,
הוא היה מיוחד, כל-כך מיוחד.