|
טו... טו...
צופר קטר
קול שקשוק
הקרונות
על הפסים
יוצאת לדרך
הרכבת
לעיר ההיא
אי-שם...
שם של שכונה
והוא כמעט צועק
"נו... תביני כבר!"
והיא שותקת...
שוקלת בליבה
בוחנת סביבתה...
האם לבטוח?
האם אין סכנה?
הקטר צופר
שם של עיר...
העבר היסטורי...
הרגשות
נשמרים...
ומה בהווה?
ומה לעתיד?
היא עוצמת עיניה
ונותנת בו
אמון
משתיקה ספקות
מהסה פחדים
מסרבת להקשיב
לשאלות
והיסוסים...
ובינתיים בקלמר
העפרונות והצבעים
רוקדים
בשלושה שלבים... |
|
|
איזה יפה זה,
שאיך שאתה נכנס
לבמה חדשה, שמים
לך מול העיניים
נחיריים של איזה
איש אדום בקלוז
אפ רצחני!
עוד איש שלא
מבין בצילום,
אבל כן
בנחיריים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.