גרמניה שאחרי המלחמה לא הייתה טובה אליי
הם מדברים כולם גבוהה-גבוהה אבל זוחלים על הגחון
אלפי אנשים נמחקים מדי יום ולאף אחד לא אכפת,
יש שירים יפים ושמחים, יש ליצנים בטלוויזיה,
יש ממתקים והרבה סקס, ובדיחות קרש וחיפוש בכוכבים
אנחנו נשארים עצובים

הוא נפל על משכבו בלילות, והמוות הוא מתוק,
מלחש בדיחות סוראליסטיות לתוך חלומות מומחזים
הכוכבים נופלים והאהבות צונחות כמו קונפטי,
משאירות בוץ-אבק על אספלט הרחובות הקמלים
כולנו עומדים במקהלה, אוחזים ידיים, שואגים מול הרוח הגדולה,
וזרדים עפים ברוח בין ערביים, דוקרים ומזהירים את העומדים מול
הרוח
שירים אנחנו שרים, והרבה, והבן-אדם לקח מקל ועלה אל ההרים
רכבת של חושך כמו רכבת לילה לקהיר, כשעשן מתאבך מבעד לחלונות
הילדים מקוששים עצים ומדליקים לעצמם עשבים ושואפים.