[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתם מכירים את זה שהשעמום אוכל אותכם? אתם יושבים בבית, ופשוט
אין לכם דבר לעשות. שום דבר שאתם יכולים לחשוב עליו, שיכול
לעניין או להעסיק אותכם. זו הרגשה נוראית, שיש בה המון תחושות
של ריקנות וחוסר תקווה. אך למזלי, קילומטרים ספורים מגוש דן,
יושב עם המייחל להשמדתנו. אני חושב שרוב הישראלים לא מעריכים
את העובדה הזאת.

חורף ישראלי גשום, לילה, אני נכנס לאוטו ונוסע לכיוון הגדה.
אני נזכר רק בחצי הדרך ששכחתי להדליק את האורות, אך ממשיך
לנסוע בלעדיהם. אני חונה בפרדס סמוך. אני כמעט נופל בקפיצה לצד
השני של הגדר. מלפני; חושך מלא אויבים. מאחוריי; השגרה המוכרת
והמאוסה. אני מתחיל ללכת והרוחות כאילו סוחבות אותי, נושבות
בעוצמה בכיוון הליכתי.

הגעתי לפאתי כפר כלשהו. הוא היה בנוי כמו במערב הפרוע, כשדרה
אחת ארוכה במיוחד. בתים עכורים, זבל נשפך לרחוב, חתול חשדן.
מלפניי; עולם מלא אפשרויות. מאחורי; סדרות ריאליטי ופקקים
באיילון. אני מתחיל לצעוד והרוחות נושבות בעורפי. כל רגע
יכולים לעשות בי לינץ', אבל אני מרגיש יותר בטוח. כל אדם בכל
בית מסביבי שונא את שפתי ותרבותי, אבל אני מרגיש אהוב בצורה
שלא הרגשתי המון זמן.

החתול נשרך מאחוריי, כאילו מזהיר אותי. להפתעתי, יש אורות רבים
לאורך השדרה. מבליטים את הלכלוך והרפיסות שבהם חיים התושבים.
דברים כאלה גורמים לי להעריך את המקום שבו נולדתי. אני מרגיש
כך לעיתים קרובות מדי בזמן האחרון, לצערי. בעודי ממשיך לצעוד
בשדרה אני תוהה; למה נולדתי דווקא איפה שנולדתי. מה אם הייתי
נולד כאן? האם הייתי טרוריסט? מה אם הייתי נולד בגרמניה בשנות
ה-30? כגרמני נוצרי? למה נולדתי בן אדם ולא תרנגול, ואיזה מוזר
זה בטח היה להיות תרנגול..איך שהם נשחטים בידי אנשים. לא כל כך
שונה מחיי אדם בקטע הזה, אני מניח.

מלפניי; תקווה, סיפוק, משמעות. מאחורי; ניכור וריקנות. השמש
אוטוטו עולה, ואני צריך לחזור בחזרה. המקום הזה הוא כמו מימד
אחר, ההליכה הזאת היא כמו תרפיה. אני נתקל בזכרונות יפים.
שכחתי שיש כל כך הרבה מהם.
אני דורך היטב על האדמה בקפיצה לצד השני של הגדר. אני מדליק את
האורות ומתחיל לנהוג. הזריחה כה יפה, וזה קורה כל יום.. עכשיו
קצת יותר טוב, לבינתיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא רק שאני לא
גונבת מהשער
האחורי, אני
אפילו לא קראתי
ספר אחד של עוזי
וייל

מיכלי מתכחשת
לכל סוג של
גניבה ספרותית
(ויש המשך)


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/11/16 12:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלומי בוכריס

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה