"תשמור לי אותו," היא אמרה.
"את מה לשמור?" שאלתי.
"את הלב שלי," היא אמרה.
"מה לא בסדר בלב שלך?" שאלתי.
"הייתי אצלך, ולא היית,
אז השארתי לך את הלב שלי,
תשמור עליו," היא אמרה.
"באמת? הלב שלך פה? לא ראיתי," אמרתי.
"הנחתי אותו בתוך התוף של מכונת הכביסה," היא אמרה.
"למה בתוך מכונת הכביסה?" שאלתי.
"למקרה שתרצה לכבס אותו," היא אמרה.
"למה שאני ארצה לכבס אותו?" שאלתי.
"כי אולי הוא לא מספיק טהור בשבילך," היא אמרה.

ואז היא בכתה.
"למה את בוכה?" שאלתי.
"כי אין לי לב," היא אמרה.
"איפה הלב שלך?" שאלתי.
"אצלך בבית, במכונת הכביסה," היא אמרה.
"אז אני אחזיר לך את הלב שלך," אמרתי.
"לא, אני רוצה שהוא יהיה שלך," היא אמרה.
"את נותנת לי את הלב שלך?" שאלתי.
"כן," היא אמרה.
"למה?" שאלתי.
"כי אני אוהבת אותך," היא אמרה.
"אבל אני לא אוהב אותך," אמרתי.
"זו בעיה שלי, לא בעיה שלך," היא אמרה.