"אהבה אמתית," היא אמרה לי,
"אתה צריך לאהוב אותי אהבה אמתית,"
צחקתי לה מול הפרצוף -
"מה זה אהבה אמתית?
אהבה זה אהבה,
אין דבר כזה אהבה אמתית או מזויפת,"
"יש אהבה שלא אמתית, לא אמרתי מזויפת,
ואני רוצה שתאהב אותי אהבה אמתית,"
"כל אהבה היא אמתית," גיחכתי,
"אין דבר כזה אהבה לא אמתית,
מה זה אהבה לא אמתית?"
"זה אהבה שלא באה בכנות,
שלא באה בטוב,"
"כל אהבה באה בכנות ובטוב," אמרתי,
"תפסיקי לזיין ת'שכל, ותעשי כלים,"
"אבל כשאתה נוגע בי,
אני מרגישה שאתה נוגע באישה אחרת,
וכשאתה מדבר איתי,
אני מרגישה שאתה מדבר עם אישה אחרת,"
"מה זה השטויות האלה?" הבטתי עליה כמו על משוגעת,
אני נוגע בך, אני מדבר אתך,"
"אבל זה לא מרגיש ככה,"
"לא אשמתי שאת מרגישה דברים לא נורמליים,
תפסיקי לזיין ת'מוח ותעשי ספונג'ה,"
"אני מרגישה שאתה לא מבין אותי,"
"בטח שאני לא מבין,
כי אני שפוי ואת לא,
איך שפוי יכול להבין משוגעת?
זה בלתי אפשרי,
תכיני אוכל,"
"טוב, אני הולכת לבכות קצת,
ואחרי זה אני אחזור ואעשה את כל מה שביקשת,"
"טוב, אבל תבכי מהר, כי אין זמן,
ותגהצי לי את הבגדים,"

בלילה-בלילה היא מקללת
למה את מקללת?
"כי הבני-זונות מזיינים לי את המוח,"
מי אלה, ולמה הם עושים את זה?
"כי הם חארות מנייקים זונות,"
אז אולי תבקשי מהם יפה להפסיק,
"לא מדברת עם כולרות כאלה,"
אולי הגיע זמן שתשבי ונדבר על זה,
"לא רוצה לדבר על החריינים האלה,
לא מגיע להם שאני אתייחס למנייקים האלה,"
בואי נפוצץ בלונים,
"כן, לפוצץ בלונים, זה כיף, אני אוהבת,"
פוף... בלון התפוצץ,
"אהההה... כן, זה היה מצחיק,"
פוף... עוד בלון התפוצץ,
"טוב, זה מתחיל לשעמם,"
ועוד בלון,
"שיזדיינו הבלונים האלה, אימא שלהם זונה,"
מה עשו לך הבלונים?
"הם כל הזמן מתפוצצים,"
נכון, כי את מפוצצת אותם, כי זה כיף,
"זה לא כיף, והם לא צריכים להתפוצץ"
אבל את מפוצצת אותם,
"אז מה?"
אז לכן הם מתפוצצים,
"זו לא סיבה,"
אז מה הסיבה?
"שהם זונות, זונות מנייקים, כל הזמן מתפוצצים,"
טוב, אז בואי נשבור את הטלוויזיה,
"כן, זה כיף, לשבור לשבור,"
את מרגישה יותר טוב?
"לא, אני בוכה, הטלוויזיה שלי שבורה,"
כי שברת אותה,
"אז מה? זו לא סיבה, היא לא צריכה להישבר,"
טוב, בואי נקפוץ מהחלון,
"כן, לקפוץ מהחלון זה כיף,"

בלגן כזה אני לא ראיתי...
אתה לא יכול לסדר את החדר שלך?
"אני מצטער, אדוני,"
כדאי שתצטער, אני אוהב שאתה מצטער,
עכשיו תסדר את החדר שלך,
"לא רוצה, אדוני,"
אין דבר כזה לא רוצה, אתה חייב,
שומע? חייב,
"אני לא חייב כלום,"
נבדוק את זה... (מכסח אותו מכות,)
בלגן כזה אני לא ראיתי...
אתה לא יכול לסדר את הפרצוף שלך?
"אני מצטער, אדוני,"
כדאי שתצטער, אני אוהב שאתה מצטער,
עכשיו תסדר את הפרצוף שלך,
"מיד, אדוני,"