מִישֶׁהוּ טוֹעֵן שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים
הַלָּלוּ
שְׁמוֹתֵיהֶם מֻכָּרִים לִי יוֹתֵר מֵהַמַּסֵּכוֹת שֶׁעַל
פְּנֵיהֶם
הַאִם יָכֹול-לִהְיוֹת שֶׁהָאִישׁ הַזָּר הַזֶּה
גָּר אִתִּי בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִים?
זֶה נָכוֹן שֶׁגַּם אֲנִי הִשְׁתַּנֵּיתִי
זֶה נָכוֹן שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנִי בּוֹדֵק אֶת שְׁמוֹ הַתָּלוּי
עַל חֻלְצָתוֹ
הוּא בּוֹדֵק אֶת שְׁמִי הַתָּלוּי עַל חֻלְצָתִי וְאוֹמֵר;
"אָה זֶה אַתָּה"
וְאֵינֶנִּי יָכֹול לְהַגִּיד לוֹ אֲפִילּוּ אֶת זֶה
וְלוּ רַק לְשֵׁם-נִימוּס
לֹא יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאֲנִי יָכֹול לוֹמַר
לְזוֹ שֶׁהָיְיתָה כָּל-כָּךְ קְרוֹבָה אֵלַי בַּחֲלוֹמוֹת
עַכְשָׁיו כְּשֶׁאֲנִי בְּקֹשִׁי מְזַהֶה אֶת מַה שֶׁנִּשְׁאַר
מִמֶּנָּה
הִיא קוֹרֵאת אֶת שְׁמִי עַל חֻלְצָתִי
בְּלִי לָדַעַת מִי אֲנִי בִּכְלָל.
בִּיקוּם מַקְבִּיל
אוּלַי לֹא הָיִיתִי שָׁם מֵעוֹלָם.