|
כמו עלה של אזדרכת בשלכת
כשהסתיו מסרב ללכת
כשהגשם אינו שוטף בעתו
ואינו גורף אותו -
כך אבא שלי
נאחז בחריצי מדרכת
אפורה
כאילו דבר לא קרה
מלעלע שהכול בסדר
בוחן את פינת החדר
קודח במוחו
מי האיש
ששואל אותי
איך אני מרגיש.
זה דורון
אני קורא בקול
ושר באוזניו
הכול זהב...
ולגשם אני שר
בקול הרבה יותר גדול
גשם גשם בוא
בוא עכשיו. |
|
|
טירוף. אני
אומר
לכם. זה טירוף.
סיוט, ממש סיוט.
קטסטרופה,
לדעתי, ממש
קטסטרופה.
פוצי, תביאי לי
את המפתחות של
הג'יפ השני.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.