אני רוצה לסוע אתך
למקום חשוך
ולשמוע
שאין יותר פחד
ולשכוח שאין יותר כלום
ולדבר אתך
ולחזור בזמן
ולאהוב אותך
אני אוהב אותך.
אני
אוהב אותך!
את יודעת את זה
אבל את לא יודעת עד כמה
ואני לא מסתיר ממך כלום,
את בטח חושבת על זה בעצמך, איפה שלא תהי עכשיו,

אבל

אני יודע שהזמן עבר
ולא יחזור.
הוא לא ימחל לי על זה שהייתי פחדן,
על זה שאני לא מעריך אותו,
אולי פשוט לא נולדנו בזמן הנכון,
אין לי אפילו רישיון
ולך?
אני לא יודע.

אני כל כך אוהב אותך
גם כשאת לא כאן,
במיוחד כשאת לא כאן,
אבל אין לי למי לבכות מהגעגוע,
אז אני בוכה לדף
כי הוא לא נגעל ממני
ומכל המחשבות שאני חושב.

אני מקווה,
שתמיד תזכרי אותי,
ושתמיד אוכל לעזור לך
לעזור לי
לעזור לך.
תמיד.
זו לא סתם מילה, את יודעת?
זו אמת.
תמיד ארגיש את זה,
אני רוצה שתרגישי את זה איתי,
אבל זה לא יקרה,
לא בפעם הזאת.

אני שמח, כי למרות ששנינו מתגעגעים,
אנחנו מתגעגעים רק כי אנחנו זוכרים
אותנו.