קראתי בפייסבוק על אחד שלא מצליח לשכוח מישהו חמש שנים.

אז התחלתי לחלק את חיי לשבבים קצרים:
כותב שיר, מפרסם, מדיח כלים, מכבס תחתונים.
יש  תאטרון  וערבי הקראות, מכופף את הבטן מנגן על גיטרה.
קצת עבודה, בכל זאת צריך, הולך הליכה, מארגן ארוחה.
מדבר עם חבר, שומע קולו, לא בקולו, קונה ירקות
הנסיך הקטן, בזק של שחמט, כפיפות מרפקים, קורא הודעות:
וואטץ אפ, מסרון, מסנג'ר מה עוד? מה עוד? מה עוד?
האמת שיותר כותב מקורא (לא עונים לי כמעט)
שותה אלכוהול עוד צ'ייסר וצ'ייסר וצ'ייסר אחד
מסעדה טובה בכל זאת צריך, עוד קצת עבודה,
קצת מתעצבן, פעמים קצת נחמד, נכשל לי בברידג', שנסון צרפתי,
חתונה,לוויה, ריקודים, איחולים,בקרוב אצלך, הקפה של הבוקר,
שותה גם קצת תה, פלטת גבינות( לא טבעוני)וגם נקניקים (לא
צמחוני)
קורא כותרות ומזג אוויר לפעמים קצת שיכור, לעתים מת מקור,
הרבה מתחבק ( אל תטילו ספק) והרגע הזה הוא קצר,
פרק זמן בלתי מוגבל כתוב במילון, סתם סקס סתמי,
פותח חלון ,אוויר טוב נכנס, אז נושם  לי מעט, סותם את הפה
את האף את הראש את הלב, סתימה בכיור זו לא בעיה,
שר במקלחת  שר בתנועה, חולם בהקיץ על בעלת אוב, מחזיר את החוב
משכורת בפנים, פקיד בנק מאושר, חולם חלומות, הוזה בעיקר,
רואה אנשים שחולפים ברחוב מנסה לנחש אם יש להם את מי לאהוב.
עתים יש דמעות, לפעמים יש חיוך, תקליט מסתובב, בסגנון הישן,
מאהב, חושב,משלב,מחבב,מנגב(חומוס, רצפה, את אותן דמעות)
הצטיידתי בהמון חבילות טישוז, הכרחי, גם כפית קרם ערמונים
להירגע (גונב איזו הצצונת בראי רואה שם משוגע)מכניס בסוגריים
ציטוטים של אריאל,הקול של לאה שבת "עוד ניפגש ויהיה לנו טוב"
מרכך את הלב, לרוב מקשה, העולם אכזר,שבבים יפים, עפים,
מצטופפים, מתכופפים למולי, אוסף אותם אחד לאחד
כצדפים שמביאים  לי הגלים כמתת אל שלא קיים, או שכן...

עד שאחליט ביני לבין עצמי אם כדאי לי לנסות ולשכוח...