האם צפית אי פעם בציפורים מפזזות בעליזות, האם הקשבת פעם לגשם
בנפילתו על האדמה הלחה ולרוח השורקת, האם עקבת אחר פרפר במעופו
או חזית בשקיעתה שמש אל תוך הים, מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך
מהר הזמן קצר והמנגינה לא תמשך לעד. האם יומך עובר ביעף, כשאת
שואלת אחר: "מה שלומך"?, האם את ממתינה ומקשיבה לתשובתו ?,
ובסופו של יום, כשאת שוכבת במיטה כשמאה המטלות הבאות רצות
במחשבתך.האם נהית לרחשי ליבך, מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך מהר
הזמן קצר, המנגינה לא תמשך לעד.
האם אי פעם אמרת לזוגך "מחר או אחר כך" ובחפזונך, לא שמת לב
לאכזבתו ? האם פעם, איבדת מגע ונתת לחברות ישנה למות, כי לא
פינית זמן להתקשר ולומר שלום ? מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך
מהר. המנגינה לא תמשך לעד כשאת ממהרת כל כך להשיג משהו וכשאת
דואגת במשך כל היום לדברים השוליים, הזמן הזה הוא כעין מתנה
שלא נפתחה ונזרקה לפח ששמו "זמן חיים"!.

זכרי !!! החיים אינם מרוץ, קחי אותם לאט יותר, תהני, משכי את
השניה והארכי את הרגע... והקשבי למנגינה.... לפני שהשיר יסתיים
!!!."