בִּמְכוֹנִית נוֹסַעַת
בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי שֶׁל ה"לוּ", אישה
וגבר
הַנּוֹהֵג אוֹתָהּ
כַּף יָדוֹ
עַל יְרֵכָיִים צְמוּדוֹת,
כּלוֹטוּס פָּרוּש-עַל פּני הַמַּים-
נָחָה בֵּינֵיהֶן
גְּדֹלָּה
כְּבֵדָה כְּהַבְטָחָה
קוראת ליַד נָשִׁית
לְהִיקָּלֵט
בְּתוֹכָהּ
מעַל סֶדֶק הָרַגְלַיִם
הַמשוכלות
עַל נַתִיב הַפִּרְיוֹן
עַל צוּק הָרֶטֶט
אֶצְבָּעוֹת מִיזְדוגוֹת
לִפְּקַעַת דִיבְשָה
דחוסה
לקֵן אֵמוּנֶּה
דּוֹאֵה
אֶל מִפְרָץ-
הַלֵּב,
רֵחֵם הַגּוּפִים
פּוֹעֵם
אֶת רַעַד הַצָמַא
כּמֵה לְלֵּידָה
ואִשָּׁה
נִלְחֵצֶת בִּשפתיים פְּשֹוּקוֹת
אֶל גֵו אֶצְבּעות
אַרוכות
כרוכה בחבל הבלתי נמנע
עִם
הַיָּד
הַבּוֹעֶלֶת
בִּמְכוֹנִית נוסעת
דֶּרֶך עַרְפִּילֵי "הַייתכן","הַאוּלַי "
הַנִמְפּאה הכחולה
עקרה
והרי הלוֹטֹופַאגִים
מזהירים
בשמשה |
