יפהפייה כמו טיפת מים זכה שמטפטפת משיבר מטונף,
בצד דרך אדמה רטובה של פרדס שלא עלה יפה
יהירה וענווה כמו פרח לבן הפורש כותרתו בלילה,
לאור ירח חיוור המסונוור אף מזוהרו של הפרח
דומה ל-
גורס אשפה, גורס אשפה, גורס אשפה,
המעבד זבל ליהלומים
אבל באותו אחה"צ את לא רצית אותי,
ואני לא רציתי אותך אם אינך רוצה אותי
לכן כל אחד הלך לדרכו,
זה ימינה, זו שמאלה
זה למטה, זו למעלה
זה קדימה, זו אחורה
דרכנו לא נפגשו,
משמע היו קווים מקבילים
את הכוכב שקטפתי הטמנתי בכיסי,
ולאור הירח צעדתי על משעול של אבני זהב קטנות
ולימיני הר נישא עטוף בכפור,
ולשמאלי גיא מוריק רחוץ בשמן שמש
ומעל ראשי אהבתי שלא נגמרת,
אף בהצלפות שוטים ומגלבים
על הדרך נעצרתי, וקראתי לאלוהיי
לא היה צורך לקרוא, כי הוא תמיד כאן,
רק תביט
השמש באותו הבוקר בהקה כמו כתר זהב,
כתרה של הבריאה. |