בַּיּוֹם בּוֹ נִפְתַח בּוֹ לִבּוֹ
לֹא יָדַע מַה לַעֲשוֹת עִם עַצְמוֹ
לֹא הָיָה מוּדָע
הָיָה מְבֻגָּר
לֹא הֵבִין, לֹא רָאָה כֵּיצַד
בּוֹ לִבּוֹ נִפְתַח. מְאֻחָר כָּל כָּךְ?
הֲרֵי קֹדֶם הָיָה שָׁרוּי בְּמָקוֹם בָּטוּחַ וּמוּגָן,
הָיָה נָעוּל וּמְרֻשָּׁע, כָּבוּל וְשׁוֹכֵן חֹשֶׁךְ,
בְּחִבּוּק אֲפֵלָה מְסוֹכֵך, לֹא יִגַּע בּוֹ אָדָם,
אָטוּם וּמְשֻׁתָּק וְאֵינוֹ מְחֻויָּב בְּרֶגֶשׁ,
כַּחֲפַרְפַּר סוּמָא בְּמִנְהָרוֹת הָאֲדָמָה;
וְכָעֵת פָּתַח בּוֹ לִבּוֹ?
הוּא כְּבָר מְבֻגָּר, זֶה קָשֶׁה,
מִי נָגַע? מִי עוֹלֵל?
וְגַם עַיִן חֲדָשָׁה קִבֵּל. אוֹי זֶה כּוֹאֵב.
וְיֵשׁ אוֹר. לֹא רוֹצֶה!
מָה זֶה? הַנִּיסָּיוֹן הַזֶּה?
הוּא יַצְעִיר וְיֵלֵךְ מִדֵּי יוֹם עַד תּוֹם
עַד הַכֹּל יִסְתַּייֵּם וְיַעֲלֶה לְמַעְלָה לְשָׁם?
אַחֲרַי שֶׁיִּתְרַגֵּל?
כָּעֵת בּוֹ לִבּוֹ בּוֹ פָּתוּחַ וְהוּא מְאֻשָּׁר,
מְפַרְפֵּר, כְּלֹועַ הַדָּג,
פּוֹעֵם, נִפְעָר, סוֹגֵר, פּוֹתֵחַ,
אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בּוֹלֵעַ מַיִם אוֹ אֲוִיר,
חַי אוֹ נֶחְנַק.
אֶבֶן סַפִּיר שָׁם זוֹהֶרֶת, בּוֹעֶרֶת,
נִכְבָּדָה עַל לִבּוֹ וְכִמְעַט כְּעוֹפֶרֶת,
מִדֵּי פַּעַם רוֹטֶטֶת, הַבִּיטוּ, אוֹמֶרֶת.
לְמִי תֹּאמַר תּוֹדָה? לְבַעַל הַמַּתָּנָה? |