אסירה לתשוקות שפלות
הכמוסות במעמקי נפשה
ישובה כנועה בתאה
ולמאווייה ידיה כבולות
מביט בה מעבר לסורגים
כמו נהנית לפגוע בעצמה
כמו שמחה לכאוב בעוצמה
את החטאים שלה כחבלים
אסירה. הגועל טבוע בעצמות
והיא מנסה לברוח ולהשתחרר
אבל היא בלעה את המפתחות
כמו נועדה לדהות ולהתפורר
מבטי חודר - ועיניה תמות
מנסות לבטא ומאבדות מבע
כעת עורה השדוף בי נגע
כמו מנסה לשאוב רגישות מנשמתי
למרות כן -לא ברחתי
ונשארתי מחוץ לתאה
עד יום מותי | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.