|
הכעס שנאגר בקרבי
מכלה את לבי וכיליותי
הכאב שנוטף לגרוני
מחסל אותי ופוגע בחיי
אבל אני לא בשל לסלוח כעת
זו צלקת עמוקה הממאנת להתמעט
ולמה לי להתקפל ולהיכנע לפועלם
הרי הם הרסו אותי. מתתי שם.
הצער עוד לא קבור אצלי
לכאב יש לב-והוא לא נשבר
אך הסליחה ניתנה בעבורי
להתנקות. להזדכך. ולהתקרב לאלוקיי. |
|
|
כששרית חדד
אומרת "אל תקרא
לי סנובית כי
אני לא מתנשאת,
לא לוקחת כל מה
שאני מוצאת"
היא לא סותרת את
עצמה?!
אחת, בהרהור
רגעי על המסר
הטקסטואלי
שבשירים מזרחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.