אני מתבלגנת לי כל יום מחדש
המחשבות לא מפוקסות, קשה לי לחשוב
פחות מדי לחות באוויר, פחות מדי מים
יבוא החורף ויפתח לי את המחשבה.

אני שומעת לאונרד כהן כמו מכורה,
לא משנה מה הוא שר,
לא משנה אם אני מבינה,
אני פשוט מחליפה דיסק אחרי דיסק אחרי...
היא מכרה לי המוכרת החמודה את מארז הדיסקים
יש שם את כל הכהן חוץ מהאחרון, עד דיר התר
לא אכפת לי מה הוא שר, כמובן עדיף דיסקים שלא הכרתי,
אני שומעת ומתמכרת לקול הכבד המעושן המקונן,
אני מתה על זה.

קצת קשה לי עם עצמי, לכל מי ששומע,
הכדורים משביתים לי את הנשמה,
ואין נוזלים וחמצן בגוף
חיכיתי לקיץ, והנה הוא בא,
וזה אחלה, אבל נמאס
ככל שאני מתבגרת, אני מצפה לקיץ פחות,
אפילו אחרי חודשים קשים של חורף כבד
כי החורף כבר לא קשה,
והקיץ הופך יותר קשה
כדור הארץ מתחמם או משהו?
ובאמת, כמו שכתבתי, קשה לי לחשוב,
וקשה לי להיות,
קשה לנשום, קשה לחיות, קשה לישון.

קצת קשה לי עם עצמי, לכל מי ששומע...