|
הַקַּיִץ גֹּוֵועַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם
הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.
(מתוך: הקיץ גווע / ביאליק).
עלי שלכת נושרים עלינו
בגני לוקסמבורג.
רגלינו שוקעות עמוק
בהם.
תמיד אמרת לי
שזאת העת לטייל בעיר האורות,
לראות איך האור נמוג מנוטרדאם
בשקיעה.
באחד הדוכנים לאורך הסיין
קנית לי את עלובי-החיים בכריכה דהויה.
רצית לתת לי פרספקטיבה אחרת - לא הבנתי לְמַה
בבית קפה בכיכר הסורבון
מצאתי פתק מוצמד לסימניה:
"כשתקרא את זה כבר אהיה רחוקה מכאן, רחוקה ממך"
חזרתי לשלכת הגנים ולעבי הערביים המתבוססות בדמן
לראות איך הקיץ כבר סיים לגווע. |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.