אור הלבנה רוחץ גדות בספסלים שבשדרות
הנה הולך אחד בדד ברחובות אשר בכרך
ערב-ערב זוג עופרת, לילה-לילה זוג עינייך
שתק ירח בלילות, שמט האיש את מכתבייך,
נדד ההלך בלילות, ואת דמותך ראה בענני שמיים
נשב ברוח בשדות, הקרב קולו השמיע,
והוא היה יפה כאגדות, והוא כאגדה אלייך לא יגיע
הוא את דמותך ראה בענני שמיים
כשפותחים לך שירים כל הלילה,
ואומרות המילים על שפתייך
לוחשים לך על סף הדמעות,
לא יודעים, לא יודעים, לא יודעים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.