אכן מגיע לך את הכי טוב שיש,
אבל אני לא פנוי, בייבי
מה לעשות שאני אסיר למחלת נפש,
ואין לי את הפנאי לצלוח את ים לבך,
להפרות את מוחך, ולממש את תאוותך
בינתיים את תחשבי עליי כאיש שהיה,
ומה היה יכול להיות אילו
ולעולם לא תדעי, ולעולם לא אדע,
את הסודות בעיניי, בעינייך.

ירוחם רצה את זה, אבל היה לו קשה
הוא לא האמין בזה, אבל השתוקק לזה
הוא חשב על זה ופנטז את זה,
אבל התרחק מזה כמו מאש
אבל כשלבסוף הוא עשה את זה, הוא היה מאושר
וכבר לא היה אכפת לו אם זה יהיה מסוכן
משהו התפורר בלבו של ירוחם, והוא נכנע
הוא נכנע לאישה.