כל מה שאני צריך יש לי,
חוץ מעצמי
איזה מן ילדים אלה שרצים ככה לכביש
חלמתי שאני מישהו אחר, חלמתי שאני מישהי
חלמתי שאני מישהי שקראתי עליה בעיתון,
מטורף לגמרי
לעזאזל, אני קם והשמש בעיניים,
מרטיב את הפנים, שותה שלוק,
ומעשן בלי חולצה בחלון
השמש ישר בעיניים, והזאטוט רץ אל הכביש
היא משאירה אותו ברכב לבד
(היא דאגה להשאיר דלת פתוחה...)
לא רוצה במילים לחיות, אבל רוצה לכתוב,
רק לדווח במילים את מה שהחיים מראים
לא רוצה לעבד וללטש,
קח את היהלום ככה, איך שהוא
קראתי לשמש והיא לא באה,
אני לא כמו השמש,
אני אפל ורטוב
יש לי יבלות ברגליים ושריטות בידיים,
ואני אומר קללות כמו כל בן-אדם שפוי
אז ברגע שהזונות יפסיקו להציק לי, אני לא אתלונן,
עד אז אני מקלל אותם כל היום,
עוד לפני שאני פוקח עיניים
כי מה זה היא נכנסת לי לחלומות?
אז מה אם היא נבונה, פיקחית וחכמה ממני?
זה לא סיבה לשגע אותי
השמיים גבוהים מאדמה, ואני יכול ללכת גם על הגחון
הכול ארצי וגשמי כמו האדמה והעשב והחצץ והעפר,
אני יודע, אני באתי מהכפר.