|
אירועים מיוחדים
אנשים נחמדים
מנשקים ומנושקים
משמחים ושמחים
הרבה חיוכים
חלקם אמיתיים
חלקם מעושים
מילות ברכה מחליפים...
מוזיקה רועשת
הצעירים רוקדים
ואני בצד יושבת
תחליף בידור
למשועממים...
נושא שיחה
פותחים
אבל
רק הם מדברים
ואם דעתי נשמעת
לזלזל הם ממהרים...
וכשהכול מסתיים
וכולם מכולם נפרדים
בחיוך עייף
ששמחו להיפגש
הם אומרים
לאחר שאת הזמן
הם הקדישו
לאוכל ולאחרים...
מאסתי בהתאספות
זו הצבועה
כשאני שם תקועה
מכבידה על עצמי...
אליי הם מתייחסים
כאל מוקצה
לא ביקרו שנים
ובין האירועים
גם טלפון
הם לא מרימים...
אז למה לי לשמח
את הצבועים? |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.