הקיץ חלף,
תמה עונת הרחצה בים.
אין איש אשר נכנס למי הים.
המצילים בחופש,
הים סוער, חסר תזוזת בני האדם.
הסתיו הגיע,
השפעת שבה,
האף חזר להזכיר קיומו.
מכירות הטישו הרקיעו אל על,
אך הגשם איננו עלינו, מבושש בשובו.

החורף סוף סוף בא לבקר,
פצח בברק ורעם.
ממטרים חזקים ירדו על הארץ.
בני אדם מהלכים כדביבונים מגושמים, על גופם שכבות של בגדים.
הפסקות חשמל וטרוניות האנשים שבו, כמדי שנה ושנה.
פני ההולכים, מדוכאים בחורף הקודר, עד אשר יבוא האביב.
באביב, תשוב השמש ותשחק בין העננים.
אנשים יתבלבלו בלבושם, האף שוב יזכיר קיומו
ומכירות הטישו ירקיעו אל על.
פעם תורגש השמש המאירה, פעם תורגש עלטה קודרת.
עד שובו של הקיץ,
אנשים יצפו וישתוקקו לקיץ הבא בשנה הבאה.