|
בטיול הערב
עם הכלב
מקבלת מבטים
מלאי רחמים
גם לזרים
אני שופעת חיוכים
וברכת "חג שמח"
יוצאת מפי
ואין מגיב...
הזרות והניכור
האף מורם לכיווני...
זה כבר לא כואב
זה רק מזכיר
כאבים קשים בלב
והימים שבאו
אחריהם
שתיקה
הכאב נמוג בערפל
מול כלום גדול...
שתיקה...
אני רוצה ביחד
בלי כאב
בלי שברון לב
ובינתיים רק הוא
מקשקש בזנב
ועד אין קץ
אוהב. |
|
|
שלחתי לחמי!
מה עכשיו?
לחכות?!?!?!
למה שאני אחכה
מה אתם
מתכננים?
אני לא מתכוון
להרים שום דבר
מהרצפה כשאתם
בסביבה סוטים.
פרנואיד מביע
סלידה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.