חם היה בבגדד באותו לילה סתווי
קרוי הלך ברחובות המחפים בחום,
וחיפש מזור לנפשו הפצועה
"אולי הלילה אמצא את הפתרון לבעיה המציקה"
הוא חשב בעודו משוטט משם לכאן, מכאן לשם,
בסמטאות הפתלתלות של הנפש
לפתע, כמו מתוך חלום, הוא ראה את הפתרון
הפתרון ישב על גדר אבן, ועישן נרגילה
קרוי התקרב אליו, והביט בו כ-לא מאמין
"מה הוא רוצה זה?" מלמל לעצמו הפתרון
"הרי אתה הפתרון!" קרא קרוי בשמחה
"פתרון ל-מה?" שאל הפתרון
"פתרון לבעיה המציקה!" קרא קרוי
"נכון, אני הפתרון, ואתה הבעיה המציקה"
אמר הפתרון וליטף לקרוי את האף.