את לי אדם ושיר,
מתנת חסד, כוכב מאיר.
באר שופעת של חוכמה,
כולך נועם, עיתים סערה.
אני לך פרוכת, את לי טלית
ותפילתנו נישאת לשחקים,
לצהול יחדיו, עד כלות הימים.
לנצור רגעים, חדוות נעורים,
שהרי, מי בכלל סופר שנים?
חמדת חיי, תקומת נפשי,
הא לך שירי, באופן אישי.
ממעמקים קראתיך ובאת,
לחבקני בבדידותי הלא זוהרת.
קרבת אלי, עד געת,
ונשמתי אלייך נוהרת,
כלתי, שאותי יודעת,
יודעת ושומרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.