היא מחפשת את דרכה בדרך מפותלת,
מחפשת את הדרך,
ורק נופלת ונופלת...

היא רוצה לפתוח דלתות חדשות!
אבל מפחדת מיד כשהן נפתחות...
הפחד משתלט והיא בונה סביבה חומות,
שלא משאירות פתח לניצול הזדמנויות...

לאחר הבנייה היא מנסה לשבור אותן בכל הכוח...
מנסה לחפור בור...
אבל לא נשאר לאן לברוח...

היא רוצה לסגור מעגלים שלא מפסיקים להסתובב...
בכל סוף סיבוב הוא פוצע לה עוד טיפה את הלב...

היא לא מצליחה להתנתק מהעבר,
אשר לא נותן לה להתקדם אל המחר...

היא חיה במרדף להיות משהו אחר,
אבל משהו בפנים לא נותן  לוותר,
על עצמה...

היא נלחמת בעצמה אך נכנעת לסביבה,
היא עוטפת את עצמה כיסוי עצמי,
היא מתאימה את עצמה לסביבה במסכה של תדמית ושל מראה חיצוני...

נמאס לה להיאבק על אהבה של אנשים שאוהבים רק עם תנאים,
היא חושבת שהם לא שווים לבזבז עליהם את החיים,
את האנרגיות, ואת המשאבים...

אך למרות כל זאת, היא ממשיכה לתת להם ולהתרוקן,
מתי היא כבר תלמד ותפסיק להתלונן...