ימים עמוסים,
תכונה מטורפת,
עומס טרום חגים.
אצים רצים, כנמלים,
המכינות קינן לחורף.
לעת ערב, ניכון ליום חגנו,
נלבש בגדי לובן, נסב אל שולחן,
כולנו כאחד, עם קשה עורף.
לבנו יירחב בילדים ונכדים,
יהא ביתנו מוכן להם, כאורחן.
עינייך תבהקנה בחדוות נעורים,
חיוך תעטי על תפארת פנייך
וגאוותי בך תרקיע שחקים,
אשת נוף מולדתי, צור מכורתי,
בשבתך מולי, רגועה ונינוחה.
נפש אל נפש תשתוקקנה
וקול שופר יישָמָע ברמה,
לפתוח לנו שערי שָׁמַיִם.
נערתי, חג החגים שלי,
היום אוהבך שבעתיים.