השמש עולה.
ממשיך קו חיים
ממקום בו
עצר
על כף יד
נשית
בטרם נפלה עליו
תרדמה.

השמש זורח.
זהו יום חדש
פניו מזכירים נשכחות
משכיחים חדשות
בשורות טובות עולות
מטפסות
במדרגות
מקישות על דלתי.
בשורות רעות באות
בצרורות
יורות בלבי.

בקרבה פועם עדיין
לב
עד רדת ערב.
אולי תשאל
כמה שעות קטנות של
ליל
לשאול משב רוח על
מעלות חומו של
יום מחר.

עדיין שואף ליל
אל ראותי
כמו היה סיגריה
בוערת שעשנה התפזר
בפני ופי
נושף אור שחר
שלא יגע
בטבעת מוחאת שקט
שלא יגיע
הלום ויהלום באצבע
מפרת דומיה.