גיא שמש / יקומים |
שכחה של מוות מעצמי
והיקום דופק כמו חור שחור מקצב של תוף,
אין לי מנוחה אפילו בחלומות
הם באים והולכים ימי שכחה,
ואני כמו בעין הסערה
מייחל לחופש שנוכחותך נותנת לי
אבל אין כזה כשהעצב דופק על חלוני
איבדתי את התקווה שתחזרי,
שום-דבר לא יחזור להיות כמו פעם,
גם לא אני
יקומים שלמים מתנפצים בתוך עיניי ומתים
אני נרדם בעודי ער,
ואין מושיע ואין שומר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|