|
המבט אחורה שורף כשמש
הגלדים הפכו לצלקות ברגש
ניסיתי להסתתר מאורך החזק
חשבתי שבטח הזמן ימחק
שנים הלב היה בניתוק
הסתגל לאיטו למצב של שיתוק
השיקום ארוך וקשה מנטל
הרגש מתעורר ראשית לסבל
אולי אצליח לחיות לצידך
לקבל את כל אי שלמותך
להתעלם מהרצון העז לשכוח
לאסוף ומחדש לצמוח |
|
|
עכשיו 5:30
בבוקר ואני בבמה
חדשה.
אני עייף,
טרוד,
ומפליץ ללא
הרף.
5:31 בבוקר, אני
הולך לישון.
השניצל הולך
לישון תוך כדי
הפלצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.