אל תהיה לחוץ, הכול בסדר
בוא תשמע סיפור על חנן
ייתכן וזה סיפור אמתי וייתכן שלא,
זה לא ממש משנה

חם היה בבגדד באותו יום בשנה
חנן הקטן-גדול הסיע את האוטובוס שלו בין ערים קטנות קרובות
בין הנוסעים הייתה משפחה קטנה של הורים ותינוק,
והאבא לא הפסיק לאכול באוטובוס
"לא אוכלים באוטובוס," אמר חנן,
שראה אותם במראה מעל ראשו
"מה אכפת לך, אתה," התנפח האבא
"תשמרו על אוטובוס נקי," אמר חנן,
"אתה רק תנהג ואל תתערב,"
לרגלי האבא התאסף הרבה לכלוך,
אריזות אוכל, שיירים וטישואים
גם האימא אכלה קצת, ושניהם האכילו את התינוק
-באמת אני צריך להתרכז בנהיגה,- חשב חנן
באחת מתחנות האוטובוס המשפחה ירדה מהאוטובוס,
עדיין היו עוד נוסעים
האם החזיקה את התינוק בידיה,
והאב הוריד את עגלת התינוק
קם חנן והעיף מבט מהיר היכן שהם ישבו,
אסף תוך 10 שניות את הזבל שהשאירו, ירד מהאוטובוס,
והניח את הזבל בעגלת התינוק
"השתגעת?" צווח האב, "מה אתה עושה?"
"לכלכת לי, אני אלכלך לך
את הזבל אל תשאיר לי, תיקח אתך."
הוציא האב את הטלפון החכם עם המצלמה,
וצילם את חנן הנהג,
הוא רצה לבצע בו שיימינג, אחרי שהסיע אותו למחוז חפצו
מיד שלף חנן מסרק קטן, הסתרק ועשה פוזות למצלמה,
"אני יפה? אני יפה?"

ידיעה קטנה באיזה חור במדיה התקשורתית -
"נהג אוטובוס הניח זבל בעגלת תינוק של נוסעים,"
אבל למטבע שני צדדים.

נהגי האוטובוס מסיעים אתכם מכאן לשם,
הם עובדים רצוף שבע, שמונה, עשר שעות ביום,
חמש, שש, ימים בשבוע
יש להם עניינים אישיים מחוץ לעבודה,
דאגות, מטלות ואחריות.