הזהב הלבן / סנאים בקונטיקוט |
זה העץ עומד דומם,
בגזעו המחורץ
אמנה שנותיו,
עלים, שנשרו מעליו,
מגלים קן של סנאי,
הבט, הנה הוא והיא,
השניים יחד בקנם
החלו אוגרים מזונם,
כבר החל הסתיו
והעץ הזה
לא ייוותר
במערומיו.
שיר שנכתב בסוף שנת 1978
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|