|
ואי שם החיים התנוססו ברוח
אין דבר מלבדו שום דבר בטוח
אתמול היית והיום כבר הננו
זיכרון נחמד ושכיח נותר בינינו
ובלעדיך שוב בתמימות יבוא המחר
יום חדש יפתח את שעריו עם רגע מר
בפני בריאות שכן הצליחו כאן לחיות
אך אתה פה כבר לא תוכל להיות
מעליך לבנים/אבנים חול וחומות
הרב מקדש והמון בכי ויללות
רק אתמול נשמת בכזאת קלות
והיום ויתרת כי הגוף לא ראה מהות
כולו עייף ומהחיים סחוט/מרוט
חושב שמספיק,לא צריך עוד הזדמנות.
מלחמות לשווא והכל לטמיון
איפה בחיים אפשר למצוא הגיון?
באנו לעולם לא בשלטתינו
וגם ההחלטה לעזוב היא לא עלינו
אין דבר בעולם שהוא בבעלותנו
הגורל כבר נכתב וחרוט
האם אכן קיימת איפשהו הזדמנות?
לשנות/לתקן על החיים מהמוות להגן?
01.09.2016 |
|
|
יו מסכן מי
שקורא את הסלוגן
הזה, כי הוא 900
עמודים, בגודל
גופן 12 כתב
דייויד, ואם הוא
יותר קצר אז
סימן שקיצרו לי
אותו.
אז ככה, הכל
התחיל במקום
מוזר שקוראים לו
יבםביג
לבסוף הגעתי
לחנות וקניתי
חומוס.
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.