זה משעמם ללכת עם קופסת ריבה דובדבנים סגורה,
אין לך לאן ללכת, ואין לך מה לעשות עם ריבה דובדבנים סגורה
אתה אומר להם שבפנים יש ריבה, והיא טעימה,
אבל הם לא יכולים לראות או לטעום אותה,
וגם אתה לא מסוגל להראות או להטעים אותם בריבה
"אנחנו לא מאמינים שיש בפנים ריבה" הם אומרים
"למה לא?"
"לא ראינו אותה, לא טעמנו"
"אולי באמת אין" אתה מתחיל להסס,
האם בקופסת הריבה באמת יש ריבה?
אתה יודע ש-כן, אבל אתה לא מסוגל לפתוח את הקופסה,
כי אם תפתח אותה יבואו הרבה זבובים, או
שאנשים יאכלו לך מהריבה
"אבל גם אני אוכל"
הם יבואו כולם עם כפיות קטנות ויבחשו בריבה שלך
הם ינסו להגיד שהריבה שלך היא שלהם,
ואתה צריך לתת ממנה כל הזמן, בלי גבול, עד שתגמר
ואתה יודע שהיא תגמר מתי-שהוא,
עד שתקנה ריבה דובדבנים חדשה,
אבל שוב תפחד לפתוח אותה
"לא ראינו ריבה כזאת כל עוד שהיא לא ראתה אותנו,
ועד אז אנו מתכחשים לקיומה"