[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
חבר שלו

הוא צבע את הציפורניים בירוק פוקסיה. יש דבר כזה? אם יש אז
יופי, אם לא - לא נורא, בכל זאת הוא צבע את הציפורניים בירוק
פוקסיה, גם את הציפורניים של הרגליים וגם של הידיים. אחר-כך
כאילו כלום הוא הסתובב ברחובות כמו תמיד משם לכאן, כשהוא נועל
סנדלים עם כפות הרגליים עם הציפורניים בירוק פוקסיה, והידיים
שלו אוחזות טלפון נייד שמחובר לאזניות בראש שלו, והוא אוחז
בטלפון כמו שאוחזים כוס או מגש, עם הציפורניים באצבעות בצבע
ירוק פוקסיה. אחר-כך הוא אמר שחבר שלו אוהב אותו נשי, והוא
התוודה שזו לא בדיוק אהבה כמו בין שני גברים סטרייטים, אלא יש
פה משהו רומנטי, "הוא נוגע בי," הוא אמר בעיניים לחות
ומתמוגגות. ואז צבע את השיער לפסים של סגול כהה וסגול בהיר,
וענד צמידים ושרשראות, ולאט נוספו גם טבעות. כשאף-אחד לא העיר
לו, הוא העז להוסיף גם עגיל של אבן אדומה על אחת מאוזניו.
"איזה יפה אתה!" אמרו לו הבנות. המילה היא אתה, אבל המילה יפה
נאמרה בנקבה. והוא חייך מבויש את החיוך הקטן הזה המתוק שעושה
לכל גבר את החשק לתקוע אותו בתחת. "תודה," הוא היה אומר,
וממשיך ללכת, כי בנות לא עניינו אותו.

היה יושב בספסלים, בשולחנות ובכיסאות של המזנון השכונתי, ומדבר
שם עם פרנקי הקמצן שהיה מבעלי המקום, כלומר היה לו זיכיון.
ומשלם פה ושם על פיצה או משקה, מוריד ומעלה את האזניות
לאוזניו, ומעביר שירים בטלפון הנייד החכם.



כבוד גדול
הוא הבריח את היונים במחיאות כפיים, והן עפו משם בבהלה ובחפזה,
כשהן משאירות אותו ליד השלולית שנוצרה מהגשם הראשון של החורף.
-אני חושב שאני אכתוב סיפור על זה,- הוא חשב והמשיך לביתו. הוא
חזר מסיור בשכונתו לבדוק שהכול טוב. אם המים שירדו מהשמיים
הצליחו להרטיב את הרחובות, ועד כמה. אם מטפטפים מים מצמרות
העצים, ואם קירות הבתים החיצוניים נוקו מהפיח של הקיץ. אם יש
ערוגות בוץ בגנים ועקבות בוץ בכניסות לבתים, אם ילדים מסיירים
כמוהו כמו שהוא היה קטן, לראות את העולם רטוב ורענן. הוא נכנס
לדירתו והדליק את החימום, דבר שלא היה מורגל בו בחודשים
האחרונים. -בחורף שותים קפה ומסתכלים על הנוף הרטוב,- הוא חשב
ופנה להכין לעצמו את הקפה. הוא חשב שיכתוב סיפור על איש שמכין
לעצמו קפה כדי לשתות אותו בזמן... שהוא מביט דרך החלון. המים
רתחו בקליק של הקומקום החשמלי והוא מזג אותם על הקפה הטחון
והמתיק בסוכר. הוא פנה אל החלון בחגיגיות, הניח את הקפה על
השולחן הקטן לידו, ופתח את החלון. האוויר היה צונן, וזו הייתה
תחושה טובה על פניו וגופו לאחר קיץ קשה. הוא לגם מהקפה והדליק
סיגריה. ואז רוח פרצים עטפה אותו, הדירה הסתחררה ברוח, והשמיים
התמלאו עננים שהמטירו גשם כבד כמו לא היה אוויר. הוא התמלא
פחד, וסגר את החלון המצוין וחשב שעל זה יהיה קשה לכתוב סיפור,
כי הוא לא מורגל בכתיבה דרמטית. הקומקום החשמלי הקטן כנראה קפץ
מהמקום שלו, כי הוא בא אליו לסלון, רותח ומלא כעס, וצווח עליו
בקול דק כיצד הוא מעז להרתיח אותו כל פעם, ושאין לו שום חמלה
למכשירים חשמליים שנועדו להרתיח מים לשתייה. ואז הקומקום שלף
חרב קטנה כמו גפרור, עשה תנועת כבוד עתיקה כלשהי לאל בלתי
ידוע, והסתער עליו כשהוא דוקר בו ומיילל בזעם ובתסכול. האיש
ההמום תפס בקומקום החשמלי שצווח והתפתל בין ידיו, וזרק אותו
מבעד לחלון. נשמע קול נפץ חד, והקומקום הפך לז"ל. -קומקומים
מטומטמים,- הוא חשב לעצמו במרירות, אולי הוא יכתוב סיפור על
קומקומים מטומטמים. ואז הגשם פסק, גם הרוחות, והעננים קצת
התפזרו. כל זה קרה במהירות מפתיעה. אפילו האוויר הפך צונן
ומענג. הוא הביט בנוף הרטוב, והבחין שהקפה נשאר חם. הוא לגם
ממנו, והדליק סיגריה. הוא הרגיש טוב, והיה מלא הכרת תודה לבורא
עולם על היופי של הבריאה. הוא חשב שיכתוב על זה סיפור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזה נאיבי אני,
נראה לי שאם אני
אפרסם מאה
סלוגנים ביום
יפרסמו אותם מהר
יותר

אודיסאוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/9/16 11:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה