|
ולרגע אחד
הצטלב עולמך
בשלי.
אז כוכבים נצנצו
בשמי צהריים
ולבי עדיהם הגיע
נישא על גבי
אויר שנשפת.
ובעודי מתרונן
המשיך עולמך בדרכו,
מותיר עקבות זיכרון
על מצע גרגירי
היומיום.
קצר מתמיד זה הרגע
ואכזר מכל הוא
הזמן. |
|
|
למה כל פעם שאני
מכניס חתיכת חרא
למלבן הזה,
מישהו בצד ימין
מחזיר לי
בקונטרה
ובאותיות גדולות
יותר?
מרוקאי שמחפש
צדק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.