אף פעם לא טענתי לכך שאני שפיו,
ההפך הוא הנכון, תמיד טענתי לאי שפיות.
דפקתי על דלתות רבות, ולא ידעו מה לעשות.
למקורת החזירו לרואות / לירות אם עובר או מתגבר.
שפן ניסוי של אנשים בלי כיסוי ואם כיסוי תחת.
דפקו לי תנחת בין, עלים לעלים גבהו, וצללים חשוכים.
שמצאתי פשוט, ככה בין חברים שאת האמת אומרים.
מה שעוברים, והיו מעורבים, ועדיין חושבים בימים.
בלילות גם חולמים, על אותם הרגעים שלא נותנים נחת.
דופק על דלתות אטומות, לא מבינות את הנקודה.
יש כאן מטרה, כחיילים בחזרה לחיים רק רוצים.
ובלילות חוזרות רק הבלהות, אותם זיכרונות.
והטיפשים רק מדברים בכדורים, לא מתחברים.
למציאות של חיי, לכל אלו שסובבי חווים אותו דבר.
מדברים על אנשים שלא פחדו בחיים, וחיים בין מתים.
חיים בין שביל המוות לחיים, מבולבלים בין כדורים.
לטבע החיים של עלים עלים, שלוקחים לאן שרוצים ולא לסרטים.
ולא סוטים מהנקודה / מטרה שלחיים הם רוצים.
ולא מבינים למה לא נותנים, ולחופש משחררים את העלים הירוקים.
שמדברים על גיבורים שחיים בין שבילים, וצללים שחורים.