הכאב מחזק אותי והרבה זמן לא חשבתי כאב. אז אני מדמיין, מתחבר
לאובדן של אחרים
השינוי בונה אותי אך מרוב בניה לא רואים את היסודות. אז אני
בורח. כמו שכולם עושים. מתחבר לצדדים החזקים, איפה שקל למצוא
תפיכה על השכם. לפעמים כל כך קשה להיות כמו כולם..
הכח שבמניין שוכן למעלה. הכח שבי שוכן בעבר. אם להגדרות היו
תתי סעיפים היה צריך לחתום בסוף העמוד. חבל שעסקאות "שחור לבן"
באות בחבילה.
אפשר לחיות כל שיר במשך 4 חודשים. אולי אני באמת צריך הנחיה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.