אני מייצר שיר משאריות של כאב ומוח,
מעננים של תקווה ומרסיסי שמש של אושר
אני מייצר שיר למרות שכולם רצו להרוג אותי
אם הם באמת היו רוצים, הייתי כבר מת,
אבל הם עושים את זה לאט-לאט-לאט
אני גוסס, כן, אני גוסס
אני כותב שיר לפני שאני מת,
וכתבתי הרבה מאוד שירים עד עכשיו
כמו עפרוני אולי, המנקה את גרונו,
זוקף את ראשו ומזמר,
בעודו עומד על ענף עץ,
בבוקר יום מלחמה, לאחר יום מלחמה
בו בני-אדם הורגים אלה באלה,
והוא לא מבין למה
מלחמת האלים, ככה זה בשבילו
העפרוני הקטן שלא מבין,
ולפעמים אני מקנא בו
אחיו נהרגו, אמו נהרגה, אביו נעדר,
והוא מזמר, מזמר, מזמר
אלוהים יניח אותו בבוא יומו על ענף בגנו,
הוא יודע, ולכן הוא מזמר.