נולדתי כמתחדש לתוך הברים שידעתי. נטמעתי בתמונה מושלמת.
הסגול צרם דרכי, והאדום בער לאיטו בפנימיותי.
כשנגעתי, גופי אותת.
הים כאישה סוחפת את העיר העולה כאש, כשילדים עשו דמויות פלאיות
קטנות.
שמעתי בי מלים חזקות על העולם. המכונה האטומה נעלמה.
היום התרוצץ לעברי בתמונות מפתיעות. לעסנו רגעים שעברו. האדמה
נפלה עלינו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.