|
נולדתי כמתחדש לתוך הדברים שידעתי. נטמעתי בתמונה מושלמת.
הסגול צרם דרכי, והאדום בער לאטו בפנימיותי.
כשנגעתי, גופי אותת.
הים כאישה סוחפת את העיר העולה כאש, כשילדים עשו דמויות פלאיות
קטנות.
שמעתי בי מלים חזקות על העולם. המכונה האטומה נעלמה.
היום התרוצץ לעברי בתמונות מפתיעות. לעסנו רגעים שעברו. האדמה
נפלה עלינו. |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.