אמרתי לו כמה העולם מחורבן.
אמרתי לו שאני שונאת את כולם.
אמרתי לו שמתחשק לי לפעמים לרסס אנשים בנשק אוטומטי.
אמרתי לו שאני נגעלת מאנשים.
אמרתי לו שכולם מפלצות.
אמרתי לו שאין תקווה לאנושות.
אמרתי לו שאני סוגדת לשטן.
ואז חיכיתי שהוא יבחין ביופי החיצוני המשגע שלי,
יתאהב בי ויחזר אחריי, ויגיד שאני צודקת,
ושנינו נצא למלחמת נקמה בעולם האכזר.
אבל הוא הסיט פניו ממני,
הביט בי במבט נגעל.
"מה קרה?" שאלתי בדמעות.
"את מכוערת, את המפלצת." הוא אמר.