פתאום פשוט הבנתי
כשהתפשטתי
שהחזרה לפשטות
היא מאוד פשוטה.
שבכל איכות יש אמת עירומה,
כמו אדם שנכנס לנהר
וכשהוא יוצא ממנו, תדהמה
בגדיו עפו
ברוח עפו,
בדיוק כמו בשיר של ברסאנס
(שם זו הייתה נערה).
אז לא נותרה ברירה,
כשאין איך להתלבש  
מסתכלים מסביב וזה לא נורא
כך סוף סוף אתה רואה את עצמך.

כשמשהו מכריח אותנו
שיהיה לנו קל
אז קל לנו
והקלות הזו נסבלת עכשיו
לא כמו פעם שפשוט היה מסובך
היום פשוט באמת  פשוט.

הכי טוב להיות חשוף
ולעמוד
בפני עצמך
מול המראה שמראה לך
מי אתה באמת
באמת מי אתה כשאתה חוזר
לבסיס של עצמך אחרי הקפה אחת בה אתה
רואה כמעט הכל
בעצם בהקפה הראשונה סביב חיינו
אנחנו שיכורים מגאווה עצמית ולא רואים כלום
בהקפה השנייה
אנחנו עוצמים את העיניים ורק רק  בהקפה
השלישית אנחנו בוכים את מה שפספסנו
ומתעלפים על קו הבית.

כי מעפר באת ואליו תשוב פשוט.