[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
ניגשתי לדלת

תזדיין איתי, היא ביקשה בדמעות.
אני מצטער, אני לא יכול, אמרתי וחיבקתי אותה.
למה? היא שאלה.
לא יודע, מיררתי בבכי, אני פשוט לא יכול.
טוב, אז נדבר אחרי זה, היא אמרה והלכה.



ישבתי במטבח והסתכלתי על השעון הגדול,
היא תיקתק תיק-תק, תיק-תק
תיק-תק תעשה לאחותך, אמרתי בזעם,
ושברתי אותו לרסיסים,
עכשיו גם שעון אין לי.



פתחתי את החלון הגדול במרפסת,
הרוח נשבה,
כמו סוף והתחלה יחדיו.
הלוואי והייתי עציץ, אמרתי לירח.
הוא לא ענה.
סגרתי את החלון והשקתי את העציץ.



ניגשתי לדלת ופתחתי אותה.
רציתי ללכת לאיזה-שהוא מקום,
אבל נזכרתי שאין לי לאן,
אז סגרתי את הדלת ונשארתי בפנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים מסורבלים
המוות הוא קצר,

מדכא אבל נכון


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/16 21:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה